אופטימיות

מאת: שגאו מנגסטה

אדם שנמצא בקשיים אל תנסה לייצר לו חזון

אדם שנמצא בקשיים
אל תנסה לייצר לו חזון
כי כך אתה מגדיל את הפער בין
המקום שהוא נמצא בו עכשיו ולחזון
שאתה מנסה לייצר עבורו.
וזו אחת הסיבות שיש הרבה
פרוייקטים ותוכניות שנכשלות.
הדבר הראשון שצריך הוא להבין את
אותו אדם ולהיות קשוב לכאב ולתסכול
שהוא נמצא בו עכשיו!
הרבה אנשים רצים להגיש את העזרה
בלי לדעת מה המקור לפצע ולכאב.
חשוב להיות קשוב באמת ולא לנסות
למצוא פתרונות לפחות במפגש הראשון.
כי כל מה שהוא צריך עכשיו זה הקשבה
והזדהות.
אחרי שיצרתם אמון והזדהות והבנתם
את המקור לכאב ולפצע
תחפשו פתרונות ביחד עם הלקוח!
(תשאלו הרבה שאלות תאמינו לי
שהפתרון נמצא אצל הלקוח.)
האידיאל הוא שהלקוח ידבר 80% מהזמן
ואתם 20% ( 80% תהיו בהקשבה כי רק כך
תוכלו לתת לו באמת פיתרון אמיתי)
(בהרצאות זה משהו אחר חחחחח).
אדם שלא חווה קשיים ואתגרים יהיה
לו מאוד מאוד קשה לעזור לאחרים.
אתגרים באו להפוך אותנו לחזקים
יותר כל עוד לא תיפול רוחנו.
מה שכתבתי תקף גם לשיח הורה ילד
וגם לאנשי חינוך שעובדים עם נוער.
מה האתגרים שאתם חווים עכשיו והייתם
רוצים לשתף ולמצוא לזה פתרון?
הפתרון תמיד מתחיל בצעד הראשון שתעשו